Apoc אמר:ברק.י אמר:משחק שמאשש את מה שכולם הבינו עוד קודם:
1. משחק ההתקפה שלנו נשען כרגע רק על קנג׳י, ברוניניו ואזולאי. השילוב של קנג׳י וברניניו נראה טוב, אבל נדרש שם עוד מגן שיכול לסייע ביצירת תבניות של משולשים. שון הוא לא השחקן לזה. באופן דומה, כדי שברוניניו ואזולאי יוכלו להמשיך לתרום להתקפה מהאמצע, צריך מאחוריהם 6 מוביל שיכול לכסות שטחים ולהוסיף אינטנסיביות שחסרה כרגע. זה גם יאפשר להם ללחוץ גבוה ולהביא יותר מספרים וגם יטשטש את החור ההגנתי המזעזע שיש לנו במרכז המגרש.
2. באגף ימין יש בעיה כפולה. ראשית, חסר לנו קיצוני ימני. דון לא מתאים לזה והדרך היחידה שלו לבוא שם לידי ביטוי זה בתבניות שמזיזות את אזולאי לאגף. חלאיילי מתפקד שם יותר טוב מאשר בשמאל כי זה כופה עליו לשחק באופן קבוצתי יותר, אבל עדיין קבלת ההחלטת שלו לא מספיק טובה והנטייה שלו היא ללכת לבד ולהתבסס על יכולת אישית. מבחינת התאמה, ברור שבנסון הוא הנכון ביותר, אבל קשה לסמוך על הכשירות שלו, גם אם יראה יכולת טובה כשיחזור. שנית, השימוש בבטאי לא מספיק טוב. במקום לפנות לו את האגף, הוא הרבה פעמים זה שנכנס לאמצע ודון הוא זה שנשאר בקו.
3. לבלמים אין כמעט סיכוי להצליח כשאין קישור לפניהם וכששניהם שחקנים צעירים שטועים לא מעט. בלם מוביל, מגן שמאלי שיזיז את צונאמי לעמדת הבלם או קשר 6, אלו הפתרונות האפשריים כדי לצמצם את הנזק הפוטנציאלי. כן חשוב לסייג שמעבר לכך, חוליית ההגנה שלנו משתנה בכל משחק, כך שקשה לעבוד גם על התיאום ההגנתי. נראה שבכר מנסה לבחון פתרונות טקטיים שיקלו על המצב, כשהפעם לונוייק ושטייפמן החליפו מקומות.
מה דעתך על העמידה ההגנתית של הקבוצה? קו הגנה גבוה מדי, כל איבוד כדור בהתקפה מוביל מהר מאוד ל1 על 1 עם הבלמים שלנו, מרחק גדול מדי בין קישור אחורי להגנה, חיפוי לא נכון של מגנים שעולים גבוה מדי וכדומה. זה פחות קשור לפרסונות עצמן, זה מעיד על בעיה כללית שלא תשתפר יותר מדי עם החלפה של שחקן כזה או אחר.
אני חושב שלאור הסגל שעומד לרשות בכר, הוא מוגבל מאד טקטית ושחקני רכש מתאימים היו עוזרים פה. מנגד, אני חושב שהוא טועה כשהוא בוחר בכדורגל ההתקפי והפרוץ שלו כשכל המערכת רועדת והלחץ גבוה, על חשבון יציבות הגנתית.
כשיש לך בלמים מנוסים ומהירים, כמו שון בשיאו, פלאניץ׳ או סק, אתה יכול לאפשר לעצמך להמר על עמידה גבוהה. כשיש לך בלמים פחות מהירים ופחות מנוסים (שיכולים לנטות לטעויות אישיות או לנפילות מנטליות), כמו ארד בזמנו, לונוויק או שטייפמן, הסיכון גדול מדי.
מכיוון שהם גם לא שחקנים טכניים שיכולים להוביל את הנעת הכדור ומכיוון שבכר מעמיד את השמיניות גבוה, כל הנעת הכדור מאחור תלויה באגפים ובקשר אחורי טכני. מהבחינה הזו, יש פה חטא כפול. ראשית, ירין לוי טכני, אבל הוא מבודד ולא 6 אגרסיבי שמכסה שטחים, כך שקל לחטוף לו כדור ולצאת ל-1 על 1 מול הבלמים שנמצאים עם הפנים לשער ונוטים לטעויות. ושנית, אנחנו תקועים גם באגפים. בימין, דון לא מאפשר לדחוף את המשחק למעלה, כך שבטאי נאלץ לעלות גבוה ולתמוך בו או לנוע לאמצע כדי לחפות על ירין, מה שמשאיר את הצד הזה פרוץ. בשמאל, שון נדרש לעלות למעלה כדי לדחוף את היריבה לאחור, אבל הוא לא תורם מספיק התקפית ולא מהיר מספיק כדי לחזור להגנה בזמן.
כל עוד לא מביאים קיצוני ימני (או מגן שמאלי) שיכול למשוך שחקנים אליו ולדחוף את היריבה לאחור ולא מביאים 6 אגרסיבי שמכסה שטחים, הפתרון הוא לעמוד נמוך יותר ולקחת מדרגה אחורה את השמיניות. העניין הוא שהתקפית, אין לנו מספיק שחקנים טכניים שמובילים כדור או כאלו שיכולים לייצר מספרים לבד במעברים וזה יעלה לנו ביכולת ההתקפית - אנחנו נהיה תלויים לחלוטין ביכולת האישית והמהירות של גורה וברוניניו. אזולאי, דון בימין ובטח שמלמד, הם שחקנים שצריכים להיות קרובים לשער כדי לבוא לידי ביטוי בהתקפה.
במילים אחרות, אימון ותיאום יעזרו פה, אבל לא יפתרו את הבעיה. בלי רכש מתאים, ברק חייב להתאים את עצמו לשחקנים ולמצב המועדון, לוותר על כדורגל התקפי ולייצב את הקבוצה הגנתית. זה יהיה מכוער, אבל יחזיק את הראש מעל המים עד ש- ובתקווה ש- קורנו, בנסון ונובא יכנסו לעניינים ויאפשרו לו לעמוד גבוה עם סיכון הגנתי קטן יותר.
פלורס השכיל להבין את זה והעדיף לייצר קבוצה קשוחה שמגרדת נצחונות בכוח, אבל לא קיבל את הקרדיט של בכר ועף החוצה מהר. כשבכר הגיע אחריו, קיבלנו קבוצה הרבה יותר אטרקטיבית, אבל כזו שגם מקבלת בראש ומראה חוסר יציבות משווע. העונה הוא עושה את אותו הדבר שוב, אבל בניגוד לעונה שעברה, הקרדיט שלו הפעם יהיה קטן הרבה יותר ועם הסגל הצעיר שבנו לו, יכולות להיות לזה השפעות מנטליות שליליות על השחקנים גם ביום שאחריו.