Re: מכבי חיפה בשלב הבתים של הליגה האירופית 2023/24
נשלח: 17 ספטמבר 2023, 23:35
אני לא מצפה לעונה הזאת עזוב משחק
היחסים על חמישי:
ראן - 1.45
אנחנו - 5.5
הכל אפשרי…
השריקות בוז היו בקטע טוב, לצערי הלכנו אחורה בדק' האחרונות והשריקות היו מרצון לתת עוד גול, לא מביקורתsilvas כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 13:59 דווקא היכולת אתמול היתה טובה, אני לא מבין את שריקות הבוז ואת התסכול.
פנא קבוצה טובה והיינו שווים אתמול ניצחון.
אני חושב שאנחנו יכולים לנצח ביוון סטייל הניצחון שלנו באולימפיאקוס אחרי תיקו ביתי.
הכל עניין של כושר וביטחון.
שריקות הבוז אתמול בטח לא מוסיפות ביטחון, זה היה מיותר וטיפשי.
silvas כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 13:59 דווקא היכולת אתמול היתה טובה, אני לא מבין את שריקות הבוז ואת התסכול.
פנא קבוצה טובה והיינו שווים אתמול ניצחון.
אני חושב שאנחנו יכולים לנצח ביוון סטייל הניצחון שלנו באולימפיאקוס אחרי תיקו ביתי.
הכל עניין של כושר וביטחון.
שריקות הבוז אתמול בטח לא מוסיפות ביטחון, זה היה מיותר וטיפשי.
אני קורא פה, באתרי הספורט ובכלל טוקבקים ברשתות על זה שהיו שריקות בוז בסוף.ברק.י כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 15:38silvas כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 13:59 דווקא היכולת אתמול היתה טובה, אני לא מבין את שריקות הבוז ואת התסכול.
פנא קבוצה טובה והיינו שווים אתמול ניצחון.
אני חושב שאנחנו יכולים לנצח ביוון סטייל הניצחון שלנו באולימפיאקוס אחרי תיקו ביתי.
הכל עניין של כושר וביטחון.
שריקות הבוז אתמול בטח לא מוסיפות ביטחון, זה היה מיותר וטיפשי.
אני מבין, אבל לתפיסתי, זה אקט בעייתי שלא תורם לקבוצה.Kozmo כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 18:05אני קורא פה, באתרי הספורט ובכלל טוקבקים ברשתות על זה שהיו שריקות בוז בסוף.ברק.י כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 15:38silvas כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 13:59 דווקא היכולת אתמול היתה טובה, אני לא מבין את שריקות הבוז ואת התסכול.
פנא קבוצה טובה והיינו שווים אתמול ניצחון.
אני חושב שאנחנו יכולים לנצח ביוון סטייל הניצחון שלנו באולימפיאקוס אחרי תיקו ביתי.
הכל עניין של כושר וביטחון.
שריקות הבוז אתמול בטח לא מוסיפות ביטחון, זה היה מיותר וטיפשי.
חשוב לציין ששריקות הבוז לא הגיעו כאכזבה מהתוצאה או מאיך שהקבוצה שיחקה. ההפך הוא הנכון. הקבוצה קיבלה גיבוי מלא לאורך כל המשחק ולאחריו.
הקריאות החלו עוד בחילופים הראשונים, שהשחקנים שהוחלפו לא רצו במהרה החוצה במטרה שהמשחק יחודש מהר. כל האצטדיון, מזרחי, צפוני ומערבי מסמנים לשחקנים "צא". מסמנים עם הידיים. ואז הגיעו שריקות הבוז שהשחקנים לא הבינו את המסר שהקהל דורש שהמשחק יתחדש במהרה. (מזכיר לי את חזיזה אחרי גול השיוויון נגד אולימפיאקוס שהמומנטום היה לצידנו והוא חגג במקום לחדש את המשחק מהר ולנסות להכריע את המשחק).
הקריאות היו בכדי *לזרז* את מכבי כי כולנו הרגשנו שאנחנו טובים יותר, יכולים וצריכים לנצח. זה היה בעיקר בחילופים ובהוצאות הכדור של כיוף.
לראיה כיוף הבין את המסר והוציא את הכדור מהר, אבל עד שהוא הוציא מהר זה עף החוצה.
באתי רק לעמוד פה על משמעות השריקות והקריאות אתמול בראות עיניי והבנתי(או לא) את המקרה, לא טענתי ששריקות הבוז והקריאות מהיציע תרמו לאוירה כי במבחן התוצאה כמו שנתפש בציבור הרחב ששריקות הבוז הופנו כנגד הקבוצה (יכולת/תוצאה) בוודאי שבזמן אמת על הדשא, בלחץ ובאטמוספירה של סמי, בהחלט יותר מסביר שלפחות חלק מהשחקנים והצוות המקצועי על הספסל לא יבינו את המשמעות של הקריאות וזה רק יוריד ביטחון ויגרום לעשות טעויות (כמו בעיטת השוער של כיוף).ברק.י כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 21:43אני מבין, אבל לתפיסתי, זה אקט בעייתי שלא תורם לקבוצה.Kozmo כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 18:05אני קורא פה, באתרי הספורט ובכלל טוקבקים ברשתות על זה שהיו שריקות בוז בסוף.
חשוב לציין ששריקות הבוז לא הגיעו כאכזבה מהתוצאה או מאיך שהקבוצה שיחקה. ההפך הוא הנכון. הקבוצה קיבלה גיבוי מלא לאורך כל המשחק ולאחריו.
הקריאות החלו עוד בחילופים הראשונים, שהשחקנים שהוחלפו לא רצו במהרה החוצה במטרה שהמשחק יחודש מהר. כל האצטדיון, מזרחי, צפוני ומערבי מסמנים לשחקנים "צא". מסמנים עם הידיים. ואז הגיעו שריקות הבוז שהשחקנים לא הבינו את המסר שהקהל דורש שהמשחק יתחדש במהרה. (מזכיר לי את חזיזה אחרי גול השיוויון נגד אולימפיאקוס שהמומנטום היה לצידנו והוא חגג במקום לחדש את המשחק מהר ולנסות להכריע את המשחק).
הקריאות היו בכדי *לזרז* את מכבי כי כולנו הרגשנו שאנחנו טובים יותר, יכולים וצריכים לנצח. זה היה בעיקר בחילופים ובהוצאות הכדור של כיוף.
לראיה כיוף הבין את המסר והוציא את הכדור מהר, אבל עד שהוא הוציא מהר זה עף החוצה.
על אחת כמה וכמה, כשהקבוצה גם ככה מנסה להתייצב ולצבור ביטחון ועל אחת כמה וכמה, כשהיו שריקות בוז גם במשחק הבית הקודם (סכנין).
בשני המקרים (כמו במרבית המקרים שבהם יש שריקות בוז) הקהל רוצה לקבל משהו אחר מהקבוצה ורוצה להפגין חוסר שביעות רצון, אבל כשהפרקטיקה הזו נעשית נפוצה ולא משמשת רק במקרי קיצון, זה הופך את האצטדיון לגורם לחץ עבור השחקנים, במקום לגורם תמיכה.
הדבר הזה יכול להשפיע בעיקר על כיוף שגם ככה לא נראה טוב ועוד לא צבר ביטחון. ולראייה, בסוף, שריקות הבוז גרמו לכיוף להילחץ, למהר ולבזבז כדור, אז לא הרווחנו מזה כלום.
לטווח הקצר, שריקות הבוז, אם ימשיכו, יפגעו בביצועים של הקבוצה ולטווח הארוך, הם עלולים לגרום לשחקנים לחשוב האם הם רוצים להישאר פה.
מתי אני בעד שריקות בוז? כששחקן או כל גורם אחר במועדון מזלזל בקבוצה ובקהל, באופן מובהק, כמו במשחק בעונה שעברה כשרז מאיר פעמיים לא חזר להגנה והפקיר אותנו (וגם הוחלף אחרי והוצא מהרוטציה) או כמו בעונה של לוזון כשראינו את הקבוצה מתרסקת והמועדון לא פיטר את לוזון כי הובטח לו להמשיך.
מסכים לגבי עניין הצוות המקצועי וגם אני התעצבנתי מאד על החילופים ועל כיוף. רק מאמין שזו לא הדרך להגיע למטרה.Kozmo כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 22:44באתי רק לעמוד פה על משמעות השריקות והקריאות אתמול בראות עיניי והבנתי(או לא) את המקרה, לא טענתי ששריקות הבוז והקריאות מהיציע תרמו לאוירה כי במבחן התוצאה כמו שנתפש בציבור הרחב ששריקות הבוז הופנו כנגד הקבוצה (יכולת/תוצאה) בוודאי שבזמן אמת על הדשא, בלחץ ובאטמוספירה של סמי, בהחלט יותר מסביר שלפחות חלק מהשחקנים והצוות המקצועי על הספסל לא יבינו את המשמעות של הקריאות וזה רק יוריד ביטחון ויגרום לעשות טעויות (כמו בעיטת השוער של כיוף).ברק.י כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 21:43אני מבין, אבל לתפיסתי, זה אקט בעייתי שלא תורם לקבוצה.Kozmo כתב: ↑06 אוקטובר 2023, 18:05
אני קורא פה, באתרי הספורט ובכלל טוקבקים ברשתות על זה שהיו שריקות בוז בסוף.
חשוב לציין ששריקות הבוז לא הגיעו כאכזבה מהתוצאה או מאיך שהקבוצה שיחקה. ההפך הוא הנכון. הקבוצה קיבלה גיבוי מלא לאורך כל המשחק ולאחריו.
הקריאות החלו עוד בחילופים הראשונים, שהשחקנים שהוחלפו לא רצו במהרה החוצה במטרה שהמשחק יחודש מהר. כל האצטדיון, מזרחי, צפוני ומערבי מסמנים לשחקנים "צא". מסמנים עם הידיים. ואז הגיעו שריקות הבוז שהשחקנים לא הבינו את המסר שהקהל דורש שהמשחק יתחדש במהרה. (מזכיר לי את חזיזה אחרי גול השיוויון נגד אולימפיאקוס שהמומנטום היה לצידנו והוא חגג במקום לחדש את המשחק מהר ולנסות להכריע את המשחק).
הקריאות היו בכדי *לזרז* את מכבי כי כולנו הרגשנו שאנחנו טובים יותר, יכולים וצריכים לנצח. זה היה בעיקר בחילופים ובהוצאות הכדור של כיוף.
לראיה כיוף הבין את המסר והוציא את הכדור מהר, אבל עד שהוא הוציא מהר זה עף החוצה.
על אחת כמה וכמה, כשהקבוצה גם ככה מנסה להתייצב ולצבור ביטחון ועל אחת כמה וכמה, כשהיו שריקות בוז גם במשחק הבית הקודם (סכנין).
בשני המקרים (כמו במרבית המקרים שבהם יש שריקות בוז) הקהל רוצה לקבל משהו אחר מהקבוצה ורוצה להפגין חוסר שביעות רצון, אבל כשהפרקטיקה הזו נעשית נפוצה ולא משמשת רק במקרי קיצון, זה הופך את האצטדיון לגורם לחץ עבור השחקנים, במקום לגורם תמיכה.
הדבר הזה יכול להשפיע בעיקר על כיוף שגם ככה לא נראה טוב ועוד לא צבר ביטחון. ולראייה, בסוף, שריקות הבוז גרמו לכיוף להילחץ, למהר ולבזבז כדור, אז לא הרווחנו מזה כלום.
לטווח הקצר, שריקות הבוז, אם ימשיכו, יפגעו בביצועים של הקבוצה ולטווח הארוך, הם עלולים לגרום לשחקנים לחשוב האם הם רוצים להישאר פה.
מתי אני בעד שריקות בוז? כששחקן או כל גורם אחר במועדון מזלזל בקבוצה ובקהל, באופן מובהק, כמו במשחק בעונה שעברה כשרז מאיר פעמיים לא חזר להגנה והפקיר אותנו (וגם הוחלף אחרי והוצא מהרוטציה) או כמו בעונה של לוזון כשראינו את הקבוצה מתרסקת והמועדון לא פיטר את לוזון כי הובטח לו להמשיך.
עם זאת הצוות המקצועי חייב להפנים שהפתרון לזה פשוט.
בכל משחק בסמי שאתה לא מוביל והתוצאה או הנסיבות (מורחקים//פציעות/משחק רע שלך שאיכשהו הצלחת לאזן תוצאה/תיקו מול יריבה עדיפה כמו פסז) לא משחקות לטובתך- המטרה היא נצחון וצריך לשאוף לזה אולי בכל מחיר, בוודאי בדברים הקטנים כמו חידוש משחק, יציאה מהירה של שחקנים מוחלפים. הקהל יידע להעריך את זה.
זה לא משנה. מספיק שזה יסיח את דעתנו לשעתיים וזה כבר עשה את שלו. זה הדבר הכי חשוב בכל זה.