KevinDurant כתב: ↑01 אפריל 2024, 19:33
@רק מכבי @APOC
מה דעתכם בנושא?
כתבתי את זה קצת בנושא אחר, אבל אכתוב גם פה בכמה נקודות:
- המשחקים הטובים של דגו העונה היו כשהוא בא נסוג, נתן הכדור ליריבה, וחיכה למעברים. זה היה מול מכבי ת''אX2,, פנאתינייקוס, גנט.
הבעיה הכי גדולה שלי עם דגו זה שהוא לא מראה שהוא מאמן שיודע לפרוץ הגנות, שהוא לא יודע לשחק מול קבוצות שמסתגרות.
וזה התכונה הכי חשובה של מאמן במכבי חיפה. אם אין לך את זה, אתה לא צריך להיות כאן.
בניתוח אחורה, מה שקרה העונה הוא בעצם כמה שלבים בהתפתחות.
פתחנו את העונה רע מאוד, קבוצות האמינו שאפשר לנצח אותנו, ואז דגו ידע לנצל את זה, וניצחנו משחקים כשקבוצות ניסו לשחק כדורגל מולנו, זה הביא תקופה טובה, גרם כדור שלג חיובי, וההגנה החזקה אפשרה לנצח. וגם ברצף הטוב, לא ראינו פה כדורגל מופלא. הרבה איכות אישית, נייחים, כושר טוב של שחקן כזה או אחר כמו רפאלוב פיירו או דוד. לא היה פה כדורגל גדול ועוצמתי. בעיקר יעילות.
ברגע שקבוצות חזרו לשחק נסוג מולנו, וזה קרה ממש לפני שעלינו למקום הראשון, התחלנו לאבד את זה. מלא תוצאות ואיבוד נקודות מול קבוצות שאסור לך לאבד נקודות כמו הפועל פ''ת, הפועל ת''א (שגם לא כבשנו לה שער), וכל התקופה האחרונה מוכיחה שוב שדגו לא יודע איך מפצחים הגנות. איך משחקים מול קבוצות נסוגות אחורה, וזה דבר שלדעתי אי אפשר לקבל במכבי חיפה.
וגם אם אני הולך לניצחונות הגדולים כמו למשל אשדוד, זה היה אחרי שלוי המאמן של אשדוד בא ולחץ אותנו גבוה מדקה ראשונה, והמשיך ללחוץ כל המחצית וקיבל בראש.
כנ''ל גם 4-0 על נתניה. שבאו לשחק סופר מופקר ואנחנו ניצלנו את זה גם במעברים יפים.
אתה רואה את חוסר האונים של דגו גם בהכנה למשחקים, בין משחק למשחק, וגם תוך כדי משחק. אפס החלטות שמשפיעות בפועל על המשחק. ואפס רעיונות שמביאים לידי ביטוי שיפור בנושא המשחק מול צפיפות. הקבוצה מרימה כדורים לרחבה כי היא לא יודעת מה לעשות, כי שחקנים מיואשים מזה שאין שום רעיון התקפי.
אני אקח אתכם לתחילת העונה, למשחקים באירופה, ובכלל לקמפיין האירופי. גם במשחקים מול סלובן שניצחנו, לא הייתה שליטה, הייתה יעילות.
ואם אני חוזר למשחק מול שריף בארץ, ששריף התבטלה לחלוטין. לא היו לנו שום פתרונות או רעיונות. וג'אבר הגיע משום מקום ועשה מה שעשה.
- לכל זה אני מוסיף את העובדה שזה מרגיש שהיה לדגו מאוד קל לבוא מלמטה כאנדרדוג כשהיה הפרש לטובת מכבי ת''א, וככל שהתקדמנו ועלינו למקום הראשון, ופתאום ''יש מה להפסיד'' דגו קפא.
קפא בתוצאות, קפא בניהול משחק, קפא ברוטציות שהיו הרבה יותר רחבות.
אנחנו מכירים את הקריסות האלה של מאמנים. זה לא חדש. יש מאמנים שלא יודעים לתפקד בלחץ, ולא יודעים איך להתמודד עם המשקולות. ואני מעריך שדגו נכון לנקודת הזמן הזאת בקריירה, לא שם.
אגב, אפשר גם להסתכל על איך צנחנו מאז שחזר הקהל, שזה משהו שאמור להיות הפוך לכאורה. מאז שהוסרו ההגבלות אנחנו משחקים הרבה פחות טוב בבית, וגם בחוץ. וזה גם אפקט של לחץ שהקבוצה בכלל, ודגו בפרט לא מצליחים לצלוח.
- אחד הדברים שהפריעו לי אצל דגו העונה זה הקיבעון, וזה משהו מאוד מושרש שם. ואני אסביר: כשדגו אומר כל הזמן: ''זה תלוי בנו'', אין משפט יותר בעייתי מזה. האמירה הזאת שמחביאה מאחוריה את גישת ה''יהיה בסדר'' היא נוראית. הגישה הזאת גרמה לדגו לחשוב שגם אם אנחנו משחקים חרא חודש וחצי, הוא ממשיך עם ה-3 בלמים כי ''זה תלוי בנו'', הגישה הזאת גרמה לו להמשיך עם רפאלוב וקינדה ביחד כי ''זה תלוי בנו'', הגישה הזאת גרמה לו ללכת עם אותו הרכב בכל החודשיים האחרונים, מבלי לחשוב על שינוי ורוטצייה אמיתית מקדימה בשביל לעשות שינוי כי הוא חושב ''שזה תלוי בנו''.
מאמנים שלא יודעים להגיב, ומקובעים על איזו מחשבה עריטלאית הם זן מאמנים שאין לו עתיד הכדורגל המודרני. כל התפיסה של דגו הייתה מוטעית בעיניי. החזרה הזאת למאבק גרמה להם לחשוב שאנחנו יותר טובים ממכבי ת''א, בזמן שזה ממש לא ככה, וש''יהיה בסדר'' למרות כמה תוצאות רעות.
ועכשיו לנקודה האחרונה והסופית: לכאורה אחרי כל מה שכתבתי פה, הייתם חושבים שאני אגיד לכם שהוא חייב ללכת הביתה.
אבל התשובה היא קצת יותר מורכבת.
בהנחה ובכר בנבחרת, המאמנים הישראליים הרלוונטיים הם בן שמעון, וזהו, בגדול.
אישית אני לא חושב שרב''ש מתאים למכבי חיפה, ואני גם חושב שיש דם רע בין הצדדים זכר להברזה של בן שמעון, ואני לא יודע עד כמה זה ניתן לאיחוי.
מה גם שדי ברור לי שכל עוד לא תהיה קריסה מאוד משמעותית עד סוף העונה, אלברמן ייעשה הכל בשביל להשאיר את דגו, ולא ייתן לשחר לשחרר אותו. וזה יהיה מאבק סטייל יוסי בניון ורוני לוי בזמנו, ''או דגו או אני''. ושחר מאוד מאמין באלברמן, אני מאמין שהוא ייתן לו להמשיך. זה לא המצב כמו המעבר בין בלבול לבכר. ושוב, בידיעה שאין גם חלופה איכותית זה יכול להיות מובן.
כל זה לא רלוונטי אם בכר לא לוקח את הנבחרת, והוא רוצה לבוא לפה, אז חייבים להתאבד עליו, גם במחיר ששחר מסתכסך עם אלברמן, ואלברמן עוזב.