אנחנו נמצאים בנקודה סופר קריטית בעונה. סוג של ''צומת דרכים''.
יש פה דאון רציני אחרי הדחה מסתמנת מאירופה, הורדות נקודות, ופתיחת פער מצד מכבי ת''א.
וזו צומת דרכים רצינית לקראת המשך העונה.
האם דגו יכול לייצב את המערכת, להעביר את המשחק הזה, לבוא שבוע הבא ולנצח את הפועל ת''א, ולהמשיך לרדוף אחרים עד הסוף.
אם זה לא יקרה, זה מבוא להתרסקות, ולתת למכבי ת''א אליפות די בקלות.
העונה יכולה לקבל מפנה מאוד רציני ב2-3 מחזורים האחרונים.
אני הורדתי מעט את העצבים של המשחק, ואני בהסתכלות מציאותית חושב שיש מקום לאופטימיות. ואני אסביר:
סבירות די גבוהה שהנקודה תוחזר(צאו מהסרט שיחזירו 2 נקודות). במצב עניינים שכזה, הפער יהיה 4.
בשבוע הבא יש מכבי תל אביב - הפועל חיפה בבלומפילד. נצטרך להתפלל לנס מכיוונו של רוני לוי. שאולי יוציא שם תיקו, בזמן שאנחנו נהיה חייבים לנצח את הפועל ת''א.
בהנחה וזה קורה, זה יעמיד את הפער על 2 נק'. בהנחה ונשמור על הפרש שערים עדיף מהם, זה אומר שמספיק עוד תיקו אחד שלהם, ואנחנו יכולים לעלות לראשות הטבלה.
המפתח יהיה לא להפסיד בבלומפילד בפתיחת הפלייאוף, ולבוא לסמי עופר ולנצח אותם.
אני מאמין שתהיה להם נפילה יחד עם המשחקים באירופה, ואנחנו נהיה חייבים לנצל את זה.
זה נכון שהיינו נראים היום כמו כלום ושום דבר, אבל עם איך שהסגל הזה נשחק בזמן האחרון (ולדגו יש חלק לא קטן בזה) זו ירידה שהייתה חייבת לבוא.
מה שעבד מול חדרה לא עובד מול ריינה, כמו שמה שעובד מול גנט לא יעבוד מול פיורטינה לצורך הדוגמא.
וכאן נכנס האבל
אבל, אל תשכחו את המשחקים הטובים שלנו נגד מכבי ת''א. ואני מדבר פה בעיקר על איך נראינו כשהיינו עם סגל עבה ומלא יותר.
ראינו שכאשר אנחנו בריאים ושיש עומסים סבירים, אנחנו נותנים להם יותר מפייט, ויכולים לעשות דברים יפים.
לקראת ההמשך, כשאנחנו נקבל בחזרה את גולדברג, דין, ג'אבר, בתקווה שרפאלוב יחזור להיות רפאלוב. ואולי גם את חג'ג'. תחזור האיכות והתחרות, יהיה אפשר להעניק מנוחה לשחקנים.
ובעיקר אני מאמין שנוכל לחזור להיות טובים ולנצח בפלייאוף העליון. אבל בשביל שכל זה יקרה צריכים לעשות הכל בשביל להשאיר את הראש למעלה, ולא לשקוע בדאון שקיים עכשיו בקבוצה.
והוא קיים, ורואים את הראיונות של השחקנים ומרגישים את הוויב גם מהצוות. אסור לאף אחד עכשיו להרים ידיים. יש עוד פלייאוף, יש גביע, יש מה להילחם.
בקיצור, תרימו את הראש. אנחנו מכבי חיפה. ואסור לנו לוותר. לא ויתרנו ב-10 הפרש, לא ויתרנו אחרי כל הפציעות, ולא נוותר עכשיו.
נכון שצריכים לקרות ולהסתדר הרבה דברים מבחינתו, אבל זה אפשרי, זה לא בשמיים. וזה עוד יכול להתהפך. תאמינו.
יש פה דאון רציני אחרי הדחה מסתמנת מאירופה, הורדות נקודות, ופתיחת פער מצד מכבי ת''א.
וזו צומת דרכים רצינית לקראת המשך העונה.
האם דגו יכול לייצב את המערכת, להעביר את המשחק הזה, לבוא שבוע הבא ולנצח את הפועל ת''א, ולהמשיך לרדוף אחרים עד הסוף.
אם זה לא יקרה, זה מבוא להתרסקות, ולתת למכבי ת''א אליפות די בקלות.
העונה יכולה לקבל מפנה מאוד רציני ב2-3 מחזורים האחרונים.
אני הורדתי מעט את העצבים של המשחק, ואני בהסתכלות מציאותית חושב שיש מקום לאופטימיות. ואני אסביר:
סבירות די גבוהה שהנקודה תוחזר(צאו מהסרט שיחזירו 2 נקודות). במצב עניינים שכזה, הפער יהיה 4.
בשבוע הבא יש מכבי תל אביב - הפועל חיפה בבלומפילד. נצטרך להתפלל לנס מכיוונו של רוני לוי. שאולי יוציא שם תיקו, בזמן שאנחנו נהיה חייבים לנצח את הפועל ת''א.
בהנחה וזה קורה, זה יעמיד את הפער על 2 נק'. בהנחה ונשמור על הפרש שערים עדיף מהם, זה אומר שמספיק עוד תיקו אחד שלהם, ואנחנו יכולים לעלות לראשות הטבלה.
המפתח יהיה לא להפסיד בבלומפילד בפתיחת הפלייאוף, ולבוא לסמי עופר ולנצח אותם.
אני מאמין שתהיה להם נפילה יחד עם המשחקים באירופה, ואנחנו נהיה חייבים לנצל את זה.
זה נכון שהיינו נראים היום כמו כלום ושום דבר, אבל עם איך שהסגל הזה נשחק בזמן האחרון (ולדגו יש חלק לא קטן בזה) זו ירידה שהייתה חייבת לבוא.
מה שעבד מול חדרה לא עובד מול ריינה, כמו שמה שעובד מול גנט לא יעבוד מול פיורטינה לצורך הדוגמא.
וכאן נכנס האבל
אבל, אל תשכחו את המשחקים הטובים שלנו נגד מכבי ת''א. ואני מדבר פה בעיקר על איך נראינו כשהיינו עם סגל עבה ומלא יותר.
ראינו שכאשר אנחנו בריאים ושיש עומסים סבירים, אנחנו נותנים להם יותר מפייט, ויכולים לעשות דברים יפים.
לקראת ההמשך, כשאנחנו נקבל בחזרה את גולדברג, דין, ג'אבר, בתקווה שרפאלוב יחזור להיות רפאלוב. ואולי גם את חג'ג'. תחזור האיכות והתחרות, יהיה אפשר להעניק מנוחה לשחקנים.
ובעיקר אני מאמין שנוכל לחזור להיות טובים ולנצח בפלייאוף העליון. אבל בשביל שכל זה יקרה צריכים לעשות הכל בשביל להשאיר את הראש למעלה, ולא לשקוע בדאון שקיים עכשיו בקבוצה.
והוא קיים, ורואים את הראיונות של השחקנים ומרגישים את הוויב גם מהצוות. אסור לאף אחד עכשיו להרים ידיים. יש עוד פלייאוף, יש גביע, יש מה להילחם.
בקיצור, תרימו את הראש. אנחנו מכבי חיפה. ואסור לנו לוותר. לא ויתרנו ב-10 הפרש, לא ויתרנו אחרי כל הפציעות, ולא נוותר עכשיו.
נכון שצריכים לקרות ולהסתדר הרבה דברים מבחינתו, אבל זה אפשרי, זה לא בשמיים. וזה עוד יכול להתהפך. תאמינו.
