אתן דעה מורכבת לגבי זה:
ברמה האישית, אני בעד לעודד כל שחקן שלובש ירוק. אני חושב שיש בעייתיות בזה שהקהל מדיר שחקנים מסוימים. שחקן שרוצה להיות כאן, צריך לקבל עידוד. על אחת כמה וכמה כשמדובר בשחקנים שעברו בקבוצות יריבות, אבל לא מזוהים איתם לחלוטין.
לצד זאת, אני מבין גם את מי שלא מעודד. אני חושב שזה קול אופזציונרי חשוב ביציעים שעוזר לשמור על זהות הקבוצה ולמנוע מראשי המועדון להקל ראש ברכש. זה נכון גם לשחקנים שערכית ומוסרית יש מורכבות בהגעה שלהם. אין בדברים האלה קו אדום ברור, אבל בלם כל שהוא הוא מהותי כדי למנוע התדרדרות בפן הזה וכדי למנוע תחושת ניכור מתגברת של הקהל מהקבוצה.
העניין הוא שהארגונים, ראשית, לא פועלים תמיד לפי העקרונות שהם מציבים לעצמם. את מלמד הם מעודדים כמו סמל ואת דסה שעוד לא נחת פה הם בוחרים שלא לעודד. ושנית, הם הקול הדומיננטי בקהל, למרות שפעמים רבות הם לא מבטאים את הקול של הרוב. זה יוצר חוסר אמון בינם לבין שאר הקהל הרחב ובין הקהל למועדון.
לתפיסתי, הם אלו שצריכים לתמוך בשחקנים ראשונים ולהימנע מנקיטת עמדה ערכית (כפי שהם מציגים עצמם על הנייר), לפני כל אוהד אחר. הם לא בודדים שמייצגים את עצמם אלא גופים שמייצגים קולקטיב. כשהם אלו שמכתיבים את הטון לגבי סבע, אצילי, קנדיל או מלמד, יש בזה פגם. כמובן שאם שחקן פוגע במערכת (מזלזל או הולך נגד המערכת, למשל) זה סיפור אחר.
ברמה האישית, אני בעד לעודד כל שחקן שלובש ירוק. אני חושב שיש בעייתיות בזה שהקהל מדיר שחקנים מסוימים. שחקן שרוצה להיות כאן, צריך לקבל עידוד. על אחת כמה וכמה כשמדובר בשחקנים שעברו בקבוצות יריבות, אבל לא מזוהים איתם לחלוטין.
לצד זאת, אני מבין גם את מי שלא מעודד. אני חושב שזה קול אופזציונרי חשוב ביציעים שעוזר לשמור על זהות הקבוצה ולמנוע מראשי המועדון להקל ראש ברכש. זה נכון גם לשחקנים שערכית ומוסרית יש מורכבות בהגעה שלהם. אין בדברים האלה קו אדום ברור, אבל בלם כל שהוא הוא מהותי כדי למנוע התדרדרות בפן הזה וכדי למנוע תחושת ניכור מתגברת של הקהל מהקבוצה.
העניין הוא שהארגונים, ראשית, לא פועלים תמיד לפי העקרונות שהם מציבים לעצמם. את מלמד הם מעודדים כמו סמל ואת דסה שעוד לא נחת פה הם בוחרים שלא לעודד. ושנית, הם הקול הדומיננטי בקהל, למרות שפעמים רבות הם לא מבטאים את הקול של הרוב. זה יוצר חוסר אמון בינם לבין שאר הקהל הרחב ובין הקהל למועדון.
לתפיסתי, הם אלו שצריכים לתמוך בשחקנים ראשונים ולהימנע מנקיטת עמדה ערכית (כפי שהם מציגים עצמם על הנייר), לפני כל אוהד אחר. הם לא בודדים שמייצגים את עצמם אלא גופים שמייצגים קולקטיב. כשהם אלו שמכתיבים את הטון לגבי סבע, אצילי, קנדיל או מלמד, יש בזה פגם. כמובן שאם שחקן פוגע במערכת (מזלזל או הולך נגד המערכת, למשל) זה סיפור אחר.
