אני שובר את השתיקה שלקחתי לעצמי מאז שגוייסתי (שוב) למילואים, כי האירוע של אתמול הוא בבחינת ''משנה מציאות''.
זה קיץ ביזיוני מאין כמוהו. וההופעה אתמול היא פשע במונחי הכדורגל. וכתם שחור בהיסטוריה של מכבי חיפה.
והאמת? הכתובת הייתה על הקיר לאורך כל הקיץ. והם בחרו להתעלם ממנה.
אני אתחיל דווקא מאתמול. ודווקא מהאשמים הראשיים. השחקנים.
חבורה של אפסים. עלו אתמול עם חשק של ליגה ג'. סונדגרן עושה שביתות איטלקיות על המגרש. אתה לא רוצה להיות פה? לך. לך. החרא הזה מדבק. וזה מדביק את כולם.
דין דוד הכלומניק עושה לי עקבים ב3-0. אתה רציני? עלה לו השתן לראש עם כל הדיבורים על זה שהוא מתקרב להיות מלך השערים של מכבי חיפה בכל הזמנים. שחקן שנהנה פה מכך שהיו פה מוסרים מהגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי מאחוריו, והוא פשוט נותן מהעשרים מצבים שלו את הגול. על כל כך הרבה משחקים בשנים האחרונות אפשר להגיד ''אם דוד היה כובש'', וגם אמול הוא יכל לכבוש ודברים היו נראים אחרת.
אפשר להמשיך לדבר על כולם. אולי חוץ מרפאלוב (שאגב מהרגע שייצא נעלמנו לחלוטין בכל הפן ההתקפי) שאתה מרגיש שהוא לפחות מנסה, והיחיד שאכפת לו.
השחקנים מרגישים חבורת שבעים בלי מחויבות לסמל, לחולצה, לקהל הזה שדוחף אותם ועומד מאחוריהם.
הביזיון הזה הוא קודם כל עליהם. ולחובתם.
כי זה לא משנה כמה בכר טעה אתמול, וכמה אלברמן מתעכב (שוב) היכולת הזאת, ואי המחוייבות זה קודם כל עליהם. יש צורה ויש דרך להפסיד. ואתמול זו הייתה קטסטרופה שאין כדוגמתה.
ברק אתמול הראה (שוב) שיש לו את נקודת התרופה הזאת שהוא מרגיש ''מידי בנוח'' והוא נופל, ולא מצליח להוציא מעצמו את המקסימום. כמו מול קייראט בזמנו וכמו בהזדמנויות אחרות בקריירה. בניגוד למקרים שבהם הוא היה עם הגב לקיר, ועם משהו להוכיח ולהילחם עליו (אליפות בב''ש אחרי שנים, אליפות בירוק אחרי עשור שחון, ליגת האלופות איתנו, ואליפות בעונת צ'מפיונס) שאז הוא יודע להוציא מעצמו אקסטרות. דווקא כשנוח לו הוא נופל לא מעט פעמים. זו הייתה הופעה נוראית שלו. מההרכב, דרך החילופים, שום תגובה למה שקורה. ההידבקות הלא ברורה לשלושה בלמים ו-2 חלוצים שתוקעים את המשחק. חוסר השימוש בג'אבר כ-6, התעלמות מדברים שזועקים במגרש כמו האמצע שהיה חלש. חילופים שהחלישו אותנו לחלוטין. יום מזעזע שלו ברמת כל ההחלטות. הופעה של טירון לא פחות מכך.
על אלברמן יש לי הרבה מה להגיד. הבעיה הגדולה לדעתי היא שהם פשוט לא מבינים את התמונה. הם מספרים לעצמם סיפורים שיש כאן קבוצה מספיק טובה, שאפשר לחכות עם החיזוקים כי ''הבסיס הוא טוב'', ושווה לחכות עוד קצת בשביל השחקן הזה או שחקן אחר.
זו קונספצייה, וסליחה על הביטוי שנהפך מאוס. אין פה שלד טוב. יש פה המון שובע. יש כאן חוסרים בעמדות מפתח שזועק לשמיים. יש כאן חוזר איזון בסגל שמחייב תגובה גם ברמת הישראלים וגם ברמת הזרים.
גם אם אני שם בצד את הזרים, אפשר היה לסגור כאן לפחות 3 ישראלים עוד קודם (אם זה ליגיונרים, ואם זה שחקנים מתוך הליגה).
הצוות התאהב שם בלמצוא יהודים, והפך את זה לכל המהות במקום להתעסק בעיקר. שזה רכש שנכון לקבוצה. ולא שאני נגד יהודים, זה ''אקסטרה'' מצוין וחשוב. אבל בסוף זה עדיין שולי ונספח למהות הרכש של הקבוצה.
יש להם משימה רצינית עכשיו. לסגור את הסגל בידיעה שאין אירופה. להביא זרים איכותיים ועוד 2 ישראלים. וזה ברור שהמהלכים עד סוף החלון יכריעו את העונה. זה יפול אך ורק על זה.
הדבר שהכי מפריע וזועק זו העובדה שהכתובת הייתה על הקיר. משחקי האימון מול האולימפית היו תמונת מראה למה שקרה אתמול. לא סתם הגיעה התבוסה ההיא. זו הכנה רעה. דברים שבולטים לכל מי שמבין את הכדורגל. ולא, הם בחרו להגיד ''יהיה בסדר'', בחרו לחשוב שהם (שוב) מבינים יותר מכולם, ושאין צורך להתרגש. וסליחה אם זה מעורר הקשרים לעולמות ה-7 באוקטובר, אבל יש פה דמיון מסוים (להבדיל אלף אלפי הבדלות).
שמעתי את זה כל כך הרבה מאז הפגרה את כל הביטויים האלה. מתוך האנשים מבפנים. והייתי משתגע מזה. פשוט לא תופס את הפער בין מה שהם חושבים לבין המציאות.
המשחק אתמול הוא נזק עצום. הוא ייפגע כלכלית במועדון. הוא יפגע מוראלית בהכנה לעונה. הוא יפגע באפשרות להביא זרים.
אבל זה לא מעניין. כל מי שקשור במועדון הזה. מיענקלה ועד אחרון האפסנאיים צריכים להזיז את התחת שלהם ולעבוד הרבה יותר קשה ממה שהם חשבו, בשביל שתהיה כאן קבוצה תחרותית שתוכל לקחת את האליפות בסיום העונה הזאת.
למי שלא מבין, העונה היא נקודת מפנה לשנים הבאות. אי הצלחה. קרי, אי לקיחת אליפות. אחרי ההחזרה של בכר המושיע עוד יכולה להוביל פה לסחרור של כמה שנים קדימה. אנחנו מכירים את המועדון הזה ואת היכולת המעולה שלו להתדרדר בכדורי שלג מטורפים. זה יכול להיות בעניין יחסית קטן כמו סבע, וזה יכול להיות גם באי הצלחה של כמה עונות.
כל אוהד מכבי חיפה צריך להיות מודאג. ולקוות שהאנשים שמקבלים את ההחלטות התחילו להתעורר.
זה קיץ ביזיוני מאין כמוהו. וההופעה אתמול היא פשע במונחי הכדורגל. וכתם שחור בהיסטוריה של מכבי חיפה.
והאמת? הכתובת הייתה על הקיר לאורך כל הקיץ. והם בחרו להתעלם ממנה.
אני אתחיל דווקא מאתמול. ודווקא מהאשמים הראשיים. השחקנים.
חבורה של אפסים. עלו אתמול עם חשק של ליגה ג'. סונדגרן עושה שביתות איטלקיות על המגרש. אתה לא רוצה להיות פה? לך. לך. החרא הזה מדבק. וזה מדביק את כולם.
דין דוד הכלומניק עושה לי עקבים ב3-0. אתה רציני? עלה לו השתן לראש עם כל הדיבורים על זה שהוא מתקרב להיות מלך השערים של מכבי חיפה בכל הזמנים. שחקן שנהנה פה מכך שהיו פה מוסרים מהגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי מאחוריו, והוא פשוט נותן מהעשרים מצבים שלו את הגול. על כל כך הרבה משחקים בשנים האחרונות אפשר להגיד ''אם דוד היה כובש'', וגם אמול הוא יכל לכבוש ודברים היו נראים אחרת.
אפשר להמשיך לדבר על כולם. אולי חוץ מרפאלוב (שאגב מהרגע שייצא נעלמנו לחלוטין בכל הפן ההתקפי) שאתה מרגיש שהוא לפחות מנסה, והיחיד שאכפת לו.
השחקנים מרגישים חבורת שבעים בלי מחויבות לסמל, לחולצה, לקהל הזה שדוחף אותם ועומד מאחוריהם.
הביזיון הזה הוא קודם כל עליהם. ולחובתם.
כי זה לא משנה כמה בכר טעה אתמול, וכמה אלברמן מתעכב (שוב) היכולת הזאת, ואי המחוייבות זה קודם כל עליהם. יש צורה ויש דרך להפסיד. ואתמול זו הייתה קטסטרופה שאין כדוגמתה.
ברק אתמול הראה (שוב) שיש לו את נקודת התרופה הזאת שהוא מרגיש ''מידי בנוח'' והוא נופל, ולא מצליח להוציא מעצמו את המקסימום. כמו מול קייראט בזמנו וכמו בהזדמנויות אחרות בקריירה. בניגוד למקרים שבהם הוא היה עם הגב לקיר, ועם משהו להוכיח ולהילחם עליו (אליפות בב''ש אחרי שנים, אליפות בירוק אחרי עשור שחון, ליגת האלופות איתנו, ואליפות בעונת צ'מפיונס) שאז הוא יודע להוציא מעצמו אקסטרות. דווקא כשנוח לו הוא נופל לא מעט פעמים. זו הייתה הופעה נוראית שלו. מההרכב, דרך החילופים, שום תגובה למה שקורה. ההידבקות הלא ברורה לשלושה בלמים ו-2 חלוצים שתוקעים את המשחק. חוסר השימוש בג'אבר כ-6, התעלמות מדברים שזועקים במגרש כמו האמצע שהיה חלש. חילופים שהחלישו אותנו לחלוטין. יום מזעזע שלו ברמת כל ההחלטות. הופעה של טירון לא פחות מכך.
על אלברמן יש לי הרבה מה להגיד. הבעיה הגדולה לדעתי היא שהם פשוט לא מבינים את התמונה. הם מספרים לעצמם סיפורים שיש כאן קבוצה מספיק טובה, שאפשר לחכות עם החיזוקים כי ''הבסיס הוא טוב'', ושווה לחכות עוד קצת בשביל השחקן הזה או שחקן אחר.
זו קונספצייה, וסליחה על הביטוי שנהפך מאוס. אין פה שלד טוב. יש פה המון שובע. יש כאן חוסרים בעמדות מפתח שזועק לשמיים. יש כאן חוזר איזון בסגל שמחייב תגובה גם ברמת הישראלים וגם ברמת הזרים.
גם אם אני שם בצד את הזרים, אפשר היה לסגור כאן לפחות 3 ישראלים עוד קודם (אם זה ליגיונרים, ואם זה שחקנים מתוך הליגה).
הצוות התאהב שם בלמצוא יהודים, והפך את זה לכל המהות במקום להתעסק בעיקר. שזה רכש שנכון לקבוצה. ולא שאני נגד יהודים, זה ''אקסטרה'' מצוין וחשוב. אבל בסוף זה עדיין שולי ונספח למהות הרכש של הקבוצה.
יש להם משימה רצינית עכשיו. לסגור את הסגל בידיעה שאין אירופה. להביא זרים איכותיים ועוד 2 ישראלים. וזה ברור שהמהלכים עד סוף החלון יכריעו את העונה. זה יפול אך ורק על זה.
הדבר שהכי מפריע וזועק זו העובדה שהכתובת הייתה על הקיר. משחקי האימון מול האולימפית היו תמונת מראה למה שקרה אתמול. לא סתם הגיעה התבוסה ההיא. זו הכנה רעה. דברים שבולטים לכל מי שמבין את הכדורגל. ולא, הם בחרו להגיד ''יהיה בסדר'', בחרו לחשוב שהם (שוב) מבינים יותר מכולם, ושאין צורך להתרגש. וסליחה אם זה מעורר הקשרים לעולמות ה-7 באוקטובר, אבל יש פה דמיון מסוים (להבדיל אלף אלפי הבדלות).
שמעתי את זה כל כך הרבה מאז הפגרה את כל הביטויים האלה. מתוך האנשים מבפנים. והייתי משתגע מזה. פשוט לא תופס את הפער בין מה שהם חושבים לבין המציאות.
המשחק אתמול הוא נזק עצום. הוא ייפגע כלכלית במועדון. הוא יפגע מוראלית בהכנה לעונה. הוא יפגע באפשרות להביא זרים.
אבל זה לא מעניין. כל מי שקשור במועדון הזה. מיענקלה ועד אחרון האפסנאיים צריכים להזיז את התחת שלהם ולעבוד הרבה יותר קשה ממה שהם חשבו, בשביל שתהיה כאן קבוצה תחרותית שתוכל לקחת את האליפות בסיום העונה הזאת.
למי שלא מבין, העונה היא נקודת מפנה לשנים הבאות. אי הצלחה. קרי, אי לקיחת אליפות. אחרי ההחזרה של בכר המושיע עוד יכולה להוביל פה לסחרור של כמה שנים קדימה. אנחנו מכירים את המועדון הזה ואת היכולת המעולה שלו להתדרדר בכדורי שלג מטורפים. זה יכול להיות בעניין יחסית קטן כמו סבע, וזה יכול להיות גם באי הצלחה של כמה עונות.
כל אוהד מכבי חיפה צריך להיות מודאג. ולקוות שהאנשים שמקבלים את ההחלטות התחילו להתעורר.
