לכל אלה שאומרים - נראינו טוב בליגה. מתי בדיוק?
שעשינו את הרצף החיובי, זה היה בעיקר יעיל. לא יפה, ובטח שלא עוצמתי.
ואני מזכיר עוד משהו שכולם שוכחים. אחרי המלחמה, מכבי חיפה ומכבי ת''א החילו להתאמן לפני כל הקבוצות, וגם שיחקו באירופה.
זה נתן בוסט אדיר ופער שאי אפשר להבין אל מול הקבוצות האחרות, קבוצות במשחקים הראשונים נפלו מהרגליים אחרי שאנחנו כבר עשינו משחקים מול ויאריאל ונכנסו לקצב, וזה נתן לנו פער אדיר.
וזה נתן את התוצאות הבאות: 3-0 בדרבי, 4-0 מול אשדוד, 5-1 על חדרה. קבוצות שחלקן לא התאמנו, זרים לא חזרו בהתחלה, ולקח להם זמן להיכנס לקצב.
בצירוף העובדה שלפני המלחמה מכבי חיפה נראתה פגיעה, וזה הביא לכך שקבוצות באו לשחק מולנו יותר פתוח, ולכן גם היו שטחים ומעברים, וניצחנו.
מעבר לזה, היה עוד פעם אחת שפירקנו את נתניה שצרפתי בא להתאבד, ועוד ניצחון גדול על מכבי פ''ת 5-0, את הניצחון על אשדוד אני מעריך שכולם מבינים שמאמן של אשדוד שבא ללחוץ את מכבי חיפה גבוה, משלם ביוקר במחצית הראשונה. זה לא מדד. ככה שלא היו פה תצוגות כדורגל העונה, וזה לא קשור גם לתוצאות. אתה יכול לנצח 2-0 עם כדורגל גדול. אבל זה לא קרה. המון משחקים זה היה יעיל ולא מרשים.
אם אני מוציא את התקופה הזאת של אחרי המלחמה, ומסתכל על שאר העונה, שזה הפתיחה המזעזעת, והסיום, ולא רק החודש האחרון, אלא גם לפניו שגירדנו משחקים ותוצאות, אתה רואה שדגו לא יודע לנצח משחקים מול צפיפות, ולא ראינו שום כדורגל חכם או יצירתי.
שוב, בפעם המיליארד. בתוצאות של המשחקים ''הגדולים'' לא היה שם ניצחון של כדורגל גדול, זה היה יעיל, וזה בעיקר היה טקטי (מכבי ת''א X2, פנא, גנט).
אני לא נהניתי העונה כמעט באף משחק ברמת הכדורגל. אולי למעט המחצית הראשונה באשדוד אבל שוב זה מאמן כל כך טיפש שפתח את התחת ואמר: ''כנסו''.