צריך לזכור כשמדברים על שרי זה שכל מי שנולד משנתון 2000 והלאה (אולי אפילו קצת לפני) לא מכיר את מכבי חיפה כמו שמכירים אנשים שנולדו בתחילת שנות ה90, לא מכיר מכבי חיפה אלופה.
מי שנולד לדוגמה בתחילת שנות ה2000 וזוכר בעיקר מגיל 12-13 נולד למכבי חיפה בשנים הרעות, שמגרדת פלייאוף עליון, שמחליפה 2-3 מאמנים בשנה, שלא מנצחת את מכבי ת''א, שמקבלת בראש מאשקלון, עכו, רעננה ושבקושי שולטת בעיר אפילו, אפשר להגיד סוג של הפועל ת''א של ימינו.
מהרגע שהוא הגיע לפה, הוא באמת הסמל המרכזי וזה שנתן את הדחיפה למועדון והפך אותו למועדון מנצח, שנמצא בטופ, שמגיע לשלבי בתים באירופה, שמפרק את הליגה וזה אולי ההישג הכי גדול שלו והכי מכריע, יותר מכל שער ובישול.
המנהיג הכי גדול שרק אפשר לתאר והשחקן הכי גדול ואהוב שלי אישית במכבי חיפה, קפטן אמיתי.
כמעט 5 שנים הוא פה, ה-כוכב של המועדון, סופרסטאר בכל קנה מידה ועדיין תראו אותו עושה 12 ק''מ במשחק חוץ בדוחא ולא מפסיק לסמן לשחקנים מאחוריו ללחוץ ולדחוף קדימה.
לא אומרים שלום, אומרים להתראות.
מקווה שנפגש שוב, בין אם בשנה הבאה, בין אם בתפקיד מקצועי כלשהו ובכל צורה שרק תרצה, הרווחת הכל ביושר.