ג׳אבר מנהל אורח חיים ספורטיבי ופשוט סובל מחוסר מזל. עוואד לא מתנהל כמו מקצועןSaTla אמר:
-
ברוכים הבאים ל"בורד הירוק" פורום אוהדי מכבי חיפה.
על מנת להשתתף בדיונים, יש להשלים הרשמה קצרה לפורום בלחיצה כאן
צוות הבורד מאחל לכם המשך גלישה מהנה!
אקסים של מכבי חיפה - נושא רשמי
- יוצר הנושא Shocking4U
- תאריך התחלה
lemmacantor
פסל מחוץ לאיצטדיון
שרי לעניים. הבעיה שלו שהוא לא מביא מספרים וגם אצלינו התקשה. שרי לעומתו מכלום יכול להביא.
KevinDurant
נשיא המועדון
הוא שחקן שונה לגמרי משרי והם יכלו בקלות ובכיף לשחק ביחד
הוא יודע עברית ברמה די טובה. הוא גם התראיין בעברית אם אני לא טועה בתקופה שאימן בכפר סבאbenrey אמר:
פלאניץ התראיין היום בהארץ, הבאתי לכם כמה ציטוטים:
״ אתה יודע, ביום הראשון שלי במכבי חיפה, קצת לפני שהציגו אותי ברשתות החברתיות של הקבוצה, לקחו אותי לסיור בסמי עופר", מספר פלאניץ', "משום מה, עצרתי שם ליד התמונה מאולד טראפורד שבה אריק בנאדו לוחץ את היד של דייויד בקהאם. זה היה לפני 20 שנה. המשחק הראשון של מכבי חיפה בליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד. אני זוכר שמלמלתי משהו בסגנון 'זו המטרה' או 'אנחנו צריכים לחזור לשם', וכל מי שהיה בסביבה שלי שם צחק. צחקתי יחד איתם. אבל תאמין לי, למרות שלא היה לי שום הסבר הגיוני, הרגשתי בלב שנעשה את זה".
ברור שאני מצטער שנאלצתי לעזוב את מכבי חיפה, אבל זה בכלל לא קשור לליגת האלופות", הוא מודה, "התקופה שלי במכבי חיפה היתה הכי טובה בחיים שלי. המועדון הזה האמין בי, הסכים לחכות לי ועזר לי לפתור את הבעיה שהיתה לי מול הקבוצה הקודמת שבה שיחקתי (סטיאווה בוקרשט; א"ג). הם לא ויתרו עליי לרגע. האוהדים תמיד היו שם לצידי. אני ממש מבקש ממך להדגיש את זה. דרך מכבי חיפה התאהבתי בכדורגל מחדש".
"מה אתה היית עושה אם חלום חייך היה מתגשם? מאז שהתחלתי לשחק כדורגל חלמתי לקבל חוזה כזה. אני כבר בן 30. ברור לכולם שזה החוזה הגדול האחרון שאחתום עליו. זה סכום שיכול לסדר את המשפחה שלי לעוד הרבה שנים. זה עצוב, כי מכבי חיפה נכנסה לי עמוק ללב. הם באמת ניסו לשפר ולשדרג את החוזה שלי, אבל זה לא התקרב לסכומים של אל-אהלי".
ברק הוא אמן בלדעת לבנות סגל ולשדרג אותו. הצלחנו להתחזק די מהר בדיוק בעמדות שהיו זקוקות לשיפור. המגינים שהגיעו, דניאל סונדגרן ופייר קורנו, הם בדיוק שני השחקנים שהיינו צריכים. שחקני הגנה מעולים וקשוחים עם אוריינטציה התקפית. (פרנזי) פיירו, אם יצליח להתאקלם, יכול להיות החלוץ הכי גדול ששיחק אי פעם בישראל. הכל ביחד נתן את התחושה שאנחנו יכולים לעשות את זה".
וואו. אני אפילו לא יכול להסביר לך עד כמה. אני חושב שאלה (המשחקים נגד הכוכב האדום) היו שני המשחקים הכי משמעותיים ששיחקתי בהם. היו לי המון שיחות עם המאמן ברק בכר ופשוט החלטנו שאני מתעלם מכל רעשי הרקע ומתרכז במשחקים. אני שמח שזה עבד".
איך הרגשת כשראית את המשחק מול יובנטוס בסמי עופר?
"וואו. זה היה ערב מדהים. ראיתי את המשחק יחד עם המשפחה שלי בסרביה וכולנו התרגשנו בטירוף. אפשר לומר שמכבי פשוט השמידו את יובה. המחצית הראשונה היתה מדהימה, היינו יכולים להוביל עליהם שלוש או 0:4 בקלות. אני חושב שליובנטוס לא היה סיכוי לכל אורך המשחק. הם כמעט שלא הגיעו לשום מצב משמעותי מול השער שלנו. שלטנו והיינו דומיננטיים כל המשחק. הכי שמחתי מזה שמכבי הראתה שהיא יכולה לשחק בליגת האלופות, שאנחנו נמצאים שם מסיבה מוצדקת ולא בגלל מזל. אין לי ספק שאנחנו יכולים להתמודד מול כל קבוצה ביבשת".
אתה מדבר על מכבי חיפה כ"אנחנו". אתה עדיין מרגיש חלק?
"ברור. זו עדיין הקבוצה שלי. אני עדיין מרגיש מחובר לקבוצה הזו. אני עדיין מרגיש כאילו אני במועדון, אתה מבין? אני מדבר איתם כל הזמן. כל יום אני מדבר עם מישהו. היום, למשל, דיברתי עם שון (גולדברג). מה אמרתי לו? אמרתי לו שהוא מכונה. הוא שחקן מדהים".
בתחילת החודש, בדיוק ביום בו ניצחה מכבי חיפה את מכבי תל אביב 0:2, נולדה בתו השנייה של פלאניץ'. "זו היתה מתנה נפלאה", הוא אומר בחיוך, "לנצח את מכבי תל אביב זה תמיד מיוחד בשביל האוהדים שלנו. ואני אוהד עכשיו בעצמי. ראיתי את המשחק וכל כך התרגשתי בשביל דין דוד. הגול השני היה פנומנלי. אני יודע כמה הוא היה צריך את השערים האלה".
אתה רואה מצב שתחזור בעתיד למכבי חיפה?
"אי אפשר לדעת. למרות שלחיפה (העיר) אני עוד אחזור יחד עם המשפחה שלי, זה ברור. זה הבית השני שלי. לא בטוח שמכבי חיפה תזדקק לשירותים שלי כשחקן כדורגל, אבל אם בעתיד אוכל לעזור בדברים אחרים, כמובן שאשמח. אבל נראה לי שזה עדיין מוקדם".
״ אתה יודע, ביום הראשון שלי במכבי חיפה, קצת לפני שהציגו אותי ברשתות החברתיות של הקבוצה, לקחו אותי לסיור בסמי עופר", מספר פלאניץ', "משום מה, עצרתי שם ליד התמונה מאולד טראפורד שבה אריק בנאדו לוחץ את היד של דייויד בקהאם. זה היה לפני 20 שנה. המשחק הראשון של מכבי חיפה בליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד. אני זוכר שמלמלתי משהו בסגנון 'זו המטרה' או 'אנחנו צריכים לחזור לשם', וכל מי שהיה בסביבה שלי שם צחק. צחקתי יחד איתם. אבל תאמין לי, למרות שלא היה לי שום הסבר הגיוני, הרגשתי בלב שנעשה את זה".
ברור שאני מצטער שנאלצתי לעזוב את מכבי חיפה, אבל זה בכלל לא קשור לליגת האלופות", הוא מודה, "התקופה שלי במכבי חיפה היתה הכי טובה בחיים שלי. המועדון הזה האמין בי, הסכים לחכות לי ועזר לי לפתור את הבעיה שהיתה לי מול הקבוצה הקודמת שבה שיחקתי (סטיאווה בוקרשט; א"ג). הם לא ויתרו עליי לרגע. האוהדים תמיד היו שם לצידי. אני ממש מבקש ממך להדגיש את זה. דרך מכבי חיפה התאהבתי בכדורגל מחדש".
"מה אתה היית עושה אם חלום חייך היה מתגשם? מאז שהתחלתי לשחק כדורגל חלמתי לקבל חוזה כזה. אני כבר בן 30. ברור לכולם שזה החוזה הגדול האחרון שאחתום עליו. זה סכום שיכול לסדר את המשפחה שלי לעוד הרבה שנים. זה עצוב, כי מכבי חיפה נכנסה לי עמוק ללב. הם באמת ניסו לשפר ולשדרג את החוזה שלי, אבל זה לא התקרב לסכומים של אל-אהלי".
ברק הוא אמן בלדעת לבנות סגל ולשדרג אותו. הצלחנו להתחזק די מהר בדיוק בעמדות שהיו זקוקות לשיפור. המגינים שהגיעו, דניאל סונדגרן ופייר קורנו, הם בדיוק שני השחקנים שהיינו צריכים. שחקני הגנה מעולים וקשוחים עם אוריינטציה התקפית. (פרנזי) פיירו, אם יצליח להתאקלם, יכול להיות החלוץ הכי גדול ששיחק אי פעם בישראל. הכל ביחד נתן את התחושה שאנחנו יכולים לעשות את זה".
וואו. אני אפילו לא יכול להסביר לך עד כמה. אני חושב שאלה (המשחקים נגד הכוכב האדום) היו שני המשחקים הכי משמעותיים ששיחקתי בהם. היו לי המון שיחות עם המאמן ברק בכר ופשוט החלטנו שאני מתעלם מכל רעשי הרקע ומתרכז במשחקים. אני שמח שזה עבד".
איך הרגשת כשראית את המשחק מול יובנטוס בסמי עופר?
"וואו. זה היה ערב מדהים. ראיתי את המשחק יחד עם המשפחה שלי בסרביה וכולנו התרגשנו בטירוף. אפשר לומר שמכבי פשוט השמידו את יובה. המחצית הראשונה היתה מדהימה, היינו יכולים להוביל עליהם שלוש או 0:4 בקלות. אני חושב שליובנטוס לא היה סיכוי לכל אורך המשחק. הם כמעט שלא הגיעו לשום מצב משמעותי מול השער שלנו. שלטנו והיינו דומיננטיים כל המשחק. הכי שמחתי מזה שמכבי הראתה שהיא יכולה לשחק בליגת האלופות, שאנחנו נמצאים שם מסיבה מוצדקת ולא בגלל מזל. אין לי ספק שאנחנו יכולים להתמודד מול כל קבוצה ביבשת".
אתה מדבר על מכבי חיפה כ"אנחנו". אתה עדיין מרגיש חלק?
"ברור. זו עדיין הקבוצה שלי. אני עדיין מרגיש מחובר לקבוצה הזו. אני עדיין מרגיש כאילו אני במועדון, אתה מבין? אני מדבר איתם כל הזמן. כל יום אני מדבר עם מישהו. היום, למשל, דיברתי עם שון (גולדברג). מה אמרתי לו? אמרתי לו שהוא מכונה. הוא שחקן מדהים".
בתחילת החודש, בדיוק ביום בו ניצחה מכבי חיפה את מכבי תל אביב 0:2, נולדה בתו השנייה של פלאניץ'. "זו היתה מתנה נפלאה", הוא אומר בחיוך, "לנצח את מכבי תל אביב זה תמיד מיוחד בשביל האוהדים שלנו. ואני אוהד עכשיו בעצמי. ראיתי את המשחק וכל כך התרגשתי בשביל דין דוד. הגול השני היה פנומנלי. אני יודע כמה הוא היה צריך את השערים האלה".
אתה רואה מצב שתחזור בעתיד למכבי חיפה?
"אי אפשר לדעת. למרות שלחיפה (העיר) אני עוד אחזור יחד עם המשפחה שלי, זה ברור. זה הבית השני שלי. לא בטוח שמכבי חיפה תזדקק לשירותים שלי כשחקן כדורגל, אבל אם בעתיד אוכל לעזור בדברים אחרים, כמובן שאשמח. אבל נראה לי שזה עדיין מוקדם".
לגמרי. זה השינוי הכי גדול של השנים האחרונות. שכל זר שעוזב את המועדון רק מדבר על כמה הוא נהנה פה וכמה היה לו טוב כאן אפילו אם הוא לא בהכרח הצליח מקצועית במיוחד כמו אלפונס למשל שהיה כאן רק חצי שנהHulk אמר:פלאניץאיזה כיף זה לשמוע את השחקנים כלכך מחוברים לקבוצה.
lemmacantor
פסל מחוץ לאיצטדיון
לא תהיה הצלחה מקצועית עם חדר הלבשה גרוע וזרים חובבנים ששמים על הכל זין. ככה שזה טבעי בתקופה מוצלחת השחקנים מחוברים למועדון.
Judokan
פסל מחוץ לאיצטדיון
lemmacantor אמר:
זה לא רק עניין של תקופה, זה גם עניין של אופי.
מכבי בוחרת בשנים האחרונות זרים (ובמידה מסוימת גם ישראלים) עם אופי מסוים ומיוחד. חבר'ה קבוצתיים, אופי חזק, שיודעים להתמודד עם אתגרים.
בנוסף דואגים להחזיק שחקנים שמחזיקים חדר הלבשה ביחד ויודעים לתת בראש למי שצריך. כולם צוחקים על זה שמשאירים את גרשון, אבל תקשיבו לנטע וארד מתראיינים ומספרים עליו. הבנאדם קפטן ומנהיג אדיר במצבי משבר, יחד עם שרי.
עדן
הופעת בכורה בבוגרים
משונה היא דרכם של אלוהי הכדורגל. בחודש האחרון הפך בוגדן פלאניץ' למעין שמועה רחוקה. הבלם הסרבי, שיחד עם המאמן ברק בכר וצוותו אחראי יותר מכולם על הרהביליטציה שעברה מכבי חיפה בשתי העונות האחרונות, נשכח כלא היה. סד הזמנים הצפוף ורצף המשחקים בליגת האלופות, יחד עם ההתאקלמות המצוינת של הבלם הצרפתי דילן בטובינסיקה ושיתוף הפעולה המוצלח בינו לבין שון גולדברג בחוליית ההגנה של מכבי חיפה, העלימו כליל כל זכר לפלאניץ'.
להגברת העניין, נוסף הנתון הבא: בשלהי ספטמבר, מספר ימים לאחר שעזב את האלופה וחתם על חוזה עתק בשבאב אל-אהלי מאיחוד האמירויות - עסקה שאמורה להכניס לו 4.5 מיליון יורו בשלוש השנים הבאות - נפגע פלאניץ' קשות בקרסולו והושבת עד לסיום העונה. "הרופאים אומרים שזה יקח לפחות חצי שנה, אבל אני לא מתרכז בזה כרגע", הוא אומר בשיחה עם "הארץ" מסרביה, "לא משנה לי בכלל כמה זמן תיקח ההחלמה שלי. כל מה שמעניין אותי זה להחלים בנחת ולחזור לשחק".
מאותו הרגע, הדברים התרחשו במהירות. פלאניץ' נאלץ לחזור לארצו לטובת שיקום ממושך; וקבוצתו מאיחוד האמירויות גרעה אותו, לעת עתה, מסגל השחקנים הזרים והחתימה תחתיו את בלם נבחרת בלגיה, ג'ייסון דנאייר. התנופה של מכבי חיפה, לעומת זאת, לא פסקה. המשחקים בליגת האלופות, ובראשם שני המפגשים בסמי עופר מול פריז סן ז'רמן ויובנטוס, הפכו את המועדון החיפאי למשתתף לגיטימי בליגה החזקה מכולן.
"אתה יודע, ביום הראשון שלי במכבי חיפה, קצת לפני שהציגו אותי ברשתות החברתיות של הקבוצה, לקחו אותי לסיור בסמי עופר", מספר פלאניץ', "משום מה, עצרתי שם ליד התמונה מאולד טראפורד שבה אריק בנאדו לוחץ את היד של דייויד בקהאם. זה היה לפני 20 שנה. המשחק הראשון של מכבי חיפה בליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד. אני זוכר שמלמלתי משהו בסגנון 'זו המטרה' או 'אנחנו צריכים לחזור לשם', וכל מי שהיה בסביבה שלי שם צחק. צחקתי יחד איתם. אבל תאמין לי, למרות שלא היה לי שום הסבר הגיוני, הרגשתי בלב שנעשה את זה"
פאסט פורוורד לאוקטובר 2022. הדלתות המסתובבות, אלה המאפיינות את הקריירה של כל ספורטאי ובכל ענף, גרמו למשאלה של פלאניץ' להתגשם. אך כשזה קרה, הוא עצמו כבר לא היה חלק מהסיפור. "ברור שאני מצטער שנאלצתי לעזוב את מכבי חיפה, אבל זה בכלל לא קשור לליגת האלופות", הוא מודה, "התקופה שלי במכבי חיפה היתה הכי טובה בחיים שלי. המועדון הזה האמין בי, הסכים לחכות לי ועזר לי לפתור את הבעיה שהיתה לי מול הקבוצה הקודמת שבה שיחקתי (סטיאווה בוקרשט; א"ג). הם לא ויתרו עליי לרגע. האוהדים תמיד היו שם לצידי. אני ממש מבקש ממך להדגיש את זה. דרך מכבי חיפה התאהבתי בכדורגל מחדש".
אז למה עזבת?
"מה אתה היית עושה אם חלום חייך היה מתגשם? מאז שהתחלתי לשחק כדורגל חלמתי לקבל חוזה כזה. אני כבר בן 30. ברור לכולם שזה החוזה הגדול האחרון שאחתום עליו. זה סכום שיכול לסדר את המשפחה שלי לעוד הרבה שנים. זה עצוב, כי מכבי חיפה נכנסה לי עמוק ללב. הם באמת ניסו לשפר ולשדרג את החוזה שלי, אבל זה לא התקרב לסכומים של אל-אהלי".
"זו עדיין הקבוצה שלי"
הפציעה לעולם אינה מגיעה בזמן, אבל עבור פלאניץ' נראה שהחבלה הנוכחית ברגלו וההשבתה הממושכת שהגיעה בעקבותיה, היו בלתי נמנעות. גם אם לא יודה בכך בפומבי, הבלם הסרבי מבין כיום שאחרי התקופה האינטנסיבית שעבר, הגוף שלו היה זקוק לפסק זמן. "למעשה, מאמצע מאי, קצת אחרי שזכינו באליפות השנייה, החיים שלי נכנסו לסוג מסוים של סחרור", הוא מודה, "אשתי היתה אז בתחילת ההריון ורציתי רק להיות לצידה כל הזמן. בינתיים, בבית בסרביה, הנוכחות שלי היתה חשובה מאוד למשפחה הקרובה. ברקע, התחילו להגיע הצעות מקבוצות שונות מיוון וממדינות נוספות".
במקביל, בראשית הקיץ, עוד בטרם נודעה זהות היריבה של חיפה במוקדמות, החליטו במועדון לעשות הכל כדי להעפיל השנה לליגת האלופות. בכר היה דרוך במיוחד. עלייה לשלב הבתים במפעל הבכיר באירופה נותר ההישג היחיד שחמק מידיו מאז החל בקריירת האימון שלו לפני כעשור. "אני לא יכול להגיד לך שהיה ברור לי שנעשה את זה, אבל מצד שני, לאורך כל הדרך, עוד לפני המשחקים הראשונים מול אולימפיאקוס, הרגשתי שזה לגמרי אפשרי", מתאר פלאניץ', "שזה תלוי בנו".
מה נטע בך את התחושה הזו?
"ברק הוא אמן בלדעת לבנות סגל ולשדרג אותו. הצלחנו להתחזק די מהר בדיוק בעמדות שהיו זקוקות לשיפור. המגינים שהגיעו, דניאל סונדגרן ופייר קורנו, הם בדיוק שני השחקנים שהיינו צריכים. שחקני הגנה מעולים וקשוחים עם אוריינטציה התקפית. (פרנזי) פיירו, אם יצליח להתאקלם, יכול להיות החלוץ הכי גדול ששיחק אי פעם בישראל. הכל ביחד נתן את התחושה שאנחנו יכולים לעשות את זה".
את שני המשחקים מול הכוכב האדום שיחקת בידיעה שהם האחרונים שלך במועדון. עד כמה הם היו חשובים לך?
"וואו. אני אפילו לא יכול להסביר לך עד כמה. אני חושב שאלה היו שני המשחקים הכי משמעותיים ששיחקתי בהם. היו לי המון שיחות עם המאמן ברק בכר ופשוט החלטנו שאני מתעלם מכל רעשי הרקע ומתרכז במשחקים. אני שמח שזה עבד".
איך הרגשת כשראית את המשחק מול יובנטוס בסמי עופר?
"וואו. זה היה ערב מדהים. ראיתי את המשחק יחד עם המשפחה שלי בסרביה וכולנו התרגשנו בטירוף. אפשר לומר שמכבי פשוט השמידו את יובה. המחצית הראשונה היתה מדהימה, היינו יכולים להוביל עליהם שלוש או 0:4 בקלות. אני חושב שליובנטוס לא היה סיכוי לכל אורך המשחק. הם כמעט שלא הגיעו לשום מצב משמעותי מול השער שלנו. שלטנו והיינו דומיננטיים כל המשחק. הכי שמחתי מזה שמכבי הראתה שהיא יכולה לשחק בליגת האלופות, שאנחנו נמצאים שם מסיבה מוצדקת ולא בגלל מזל. אין לי ספק שאנחנו יכולים להתמודד מול כל קבוצה ביבשת".
אתה מדבר על מכבי חיפה כ"אנחנו". אתה עדיין מרגיש חלק?
"ברור. זו עדיין הקבוצה שלי. אני עדיין מרגיש מחובר לקבוצה הזו. אני עדיין מרגיש כאילו אני במועדון, אתה מבין? אני מדבר איתם כל הזמן. כל יום אני מדבר עם מישהו. היום, למשל, דיברתי עם שון (גולדברג). מה אמרתי לו? אמרתי לו שהוא מכונה. הוא שחקן מדהים".
הבית השני
בתחילת החודש, בדיוק ביום בו ניצחה מכבי חיפה את מכבי תל אביב 0:2, נולדה בתו השנייה של פלאניץ'. "זו היתה מתנה נפלאה", הוא אומר בחיוך, "לנצח את מכבי תל אביב זה תמיד מיוחד בשביל האוהדים שלנו. ואני אוהד עכשיו בעצמי. ראיתי את המשחק וכל כך התרגשתי בשביל דין דוד. הגול השני היה פנומנלי. אני יודע כמה הוא היה צריך את השערים האלה".
דין זה גם השם של התינוקת החדשה?
"(צוחק) לא, בחרנו שם אחר. למרות שגם דין זה שם יפה".
אתה רואה מצב שתחזור בעתיד למכבי חיפה?
"אי אפשר לדעת. למרות שלחיפה (העיר) אני עוד אחזור יחד עם המשפחה שלי, זה ברור. זה הבית השני שלי. לא בטוח שמכבי חיפה תזדקק לשירותים שלי כשחקן כדורגל, אבל אם בעתיד אוכל לעזור בדברים אחרים, כמובן שאשמח. אבל נראה לי שזה עדיין מוקדם".
להגברת העניין, נוסף הנתון הבא: בשלהי ספטמבר, מספר ימים לאחר שעזב את האלופה וחתם על חוזה עתק בשבאב אל-אהלי מאיחוד האמירויות - עסקה שאמורה להכניס לו 4.5 מיליון יורו בשלוש השנים הבאות - נפגע פלאניץ' קשות בקרסולו והושבת עד לסיום העונה. "הרופאים אומרים שזה יקח לפחות חצי שנה, אבל אני לא מתרכז בזה כרגע", הוא אומר בשיחה עם "הארץ" מסרביה, "לא משנה לי בכלל כמה זמן תיקח ההחלמה שלי. כל מה שמעניין אותי זה להחלים בנחת ולחזור לשחק".
מאותו הרגע, הדברים התרחשו במהירות. פלאניץ' נאלץ לחזור לארצו לטובת שיקום ממושך; וקבוצתו מאיחוד האמירויות גרעה אותו, לעת עתה, מסגל השחקנים הזרים והחתימה תחתיו את בלם נבחרת בלגיה, ג'ייסון דנאייר. התנופה של מכבי חיפה, לעומת זאת, לא פסקה. המשחקים בליגת האלופות, ובראשם שני המפגשים בסמי עופר מול פריז סן ז'רמן ויובנטוס, הפכו את המועדון החיפאי למשתתף לגיטימי בליגה החזקה מכולן.
"אתה יודע, ביום הראשון שלי במכבי חיפה, קצת לפני שהציגו אותי ברשתות החברתיות של הקבוצה, לקחו אותי לסיור בסמי עופר", מספר פלאניץ', "משום מה, עצרתי שם ליד התמונה מאולד טראפורד שבה אריק בנאדו לוחץ את היד של דייויד בקהאם. זה היה לפני 20 שנה. המשחק הראשון של מכבי חיפה בליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד. אני זוכר שמלמלתי משהו בסגנון 'זו המטרה' או 'אנחנו צריכים לחזור לשם', וכל מי שהיה בסביבה שלי שם צחק. צחקתי יחד איתם. אבל תאמין לי, למרות שלא היה לי שום הסבר הגיוני, הרגשתי בלב שנעשה את זה"
פאסט פורוורד לאוקטובר 2022. הדלתות המסתובבות, אלה המאפיינות את הקריירה של כל ספורטאי ובכל ענף, גרמו למשאלה של פלאניץ' להתגשם. אך כשזה קרה, הוא עצמו כבר לא היה חלק מהסיפור. "ברור שאני מצטער שנאלצתי לעזוב את מכבי חיפה, אבל זה בכלל לא קשור לליגת האלופות", הוא מודה, "התקופה שלי במכבי חיפה היתה הכי טובה בחיים שלי. המועדון הזה האמין בי, הסכים לחכות לי ועזר לי לפתור את הבעיה שהיתה לי מול הקבוצה הקודמת שבה שיחקתי (סטיאווה בוקרשט; א"ג). הם לא ויתרו עליי לרגע. האוהדים תמיד היו שם לצידי. אני ממש מבקש ממך להדגיש את זה. דרך מכבי חיפה התאהבתי בכדורגל מחדש".
אז למה עזבת?
"מה אתה היית עושה אם חלום חייך היה מתגשם? מאז שהתחלתי לשחק כדורגל חלמתי לקבל חוזה כזה. אני כבר בן 30. ברור לכולם שזה החוזה הגדול האחרון שאחתום עליו. זה סכום שיכול לסדר את המשפחה שלי לעוד הרבה שנים. זה עצוב, כי מכבי חיפה נכנסה לי עמוק ללב. הם באמת ניסו לשפר ולשדרג את החוזה שלי, אבל זה לא התקרב לסכומים של אל-אהלי".
"זו עדיין הקבוצה שלי"
הפציעה לעולם אינה מגיעה בזמן, אבל עבור פלאניץ' נראה שהחבלה הנוכחית ברגלו וההשבתה הממושכת שהגיעה בעקבותיה, היו בלתי נמנעות. גם אם לא יודה בכך בפומבי, הבלם הסרבי מבין כיום שאחרי התקופה האינטנסיבית שעבר, הגוף שלו היה זקוק לפסק זמן. "למעשה, מאמצע מאי, קצת אחרי שזכינו באליפות השנייה, החיים שלי נכנסו לסוג מסוים של סחרור", הוא מודה, "אשתי היתה אז בתחילת ההריון ורציתי רק להיות לצידה כל הזמן. בינתיים, בבית בסרביה, הנוכחות שלי היתה חשובה מאוד למשפחה הקרובה. ברקע, התחילו להגיע הצעות מקבוצות שונות מיוון וממדינות נוספות".
במקביל, בראשית הקיץ, עוד בטרם נודעה זהות היריבה של חיפה במוקדמות, החליטו במועדון לעשות הכל כדי להעפיל השנה לליגת האלופות. בכר היה דרוך במיוחד. עלייה לשלב הבתים במפעל הבכיר באירופה נותר ההישג היחיד שחמק מידיו מאז החל בקריירת האימון שלו לפני כעשור. "אני לא יכול להגיד לך שהיה ברור לי שנעשה את זה, אבל מצד שני, לאורך כל הדרך, עוד לפני המשחקים הראשונים מול אולימפיאקוס, הרגשתי שזה לגמרי אפשרי", מתאר פלאניץ', "שזה תלוי בנו".
מה נטע בך את התחושה הזו?
"ברק הוא אמן בלדעת לבנות סגל ולשדרג אותו. הצלחנו להתחזק די מהר בדיוק בעמדות שהיו זקוקות לשיפור. המגינים שהגיעו, דניאל סונדגרן ופייר קורנו, הם בדיוק שני השחקנים שהיינו צריכים. שחקני הגנה מעולים וקשוחים עם אוריינטציה התקפית. (פרנזי) פיירו, אם יצליח להתאקלם, יכול להיות החלוץ הכי גדול ששיחק אי פעם בישראל. הכל ביחד נתן את התחושה שאנחנו יכולים לעשות את זה".
את שני המשחקים מול הכוכב האדום שיחקת בידיעה שהם האחרונים שלך במועדון. עד כמה הם היו חשובים לך?
"וואו. אני אפילו לא יכול להסביר לך עד כמה. אני חושב שאלה היו שני המשחקים הכי משמעותיים ששיחקתי בהם. היו לי המון שיחות עם המאמן ברק בכר ופשוט החלטנו שאני מתעלם מכל רעשי הרקע ומתרכז במשחקים. אני שמח שזה עבד".
איך הרגשת כשראית את המשחק מול יובנטוס בסמי עופר?
"וואו. זה היה ערב מדהים. ראיתי את המשחק יחד עם המשפחה שלי בסרביה וכולנו התרגשנו בטירוף. אפשר לומר שמכבי פשוט השמידו את יובה. המחצית הראשונה היתה מדהימה, היינו יכולים להוביל עליהם שלוש או 0:4 בקלות. אני חושב שליובנטוס לא היה סיכוי לכל אורך המשחק. הם כמעט שלא הגיעו לשום מצב משמעותי מול השער שלנו. שלטנו והיינו דומיננטיים כל המשחק. הכי שמחתי מזה שמכבי הראתה שהיא יכולה לשחק בליגת האלופות, שאנחנו נמצאים שם מסיבה מוצדקת ולא בגלל מזל. אין לי ספק שאנחנו יכולים להתמודד מול כל קבוצה ביבשת".
אתה מדבר על מכבי חיפה כ"אנחנו". אתה עדיין מרגיש חלק?
"ברור. זו עדיין הקבוצה שלי. אני עדיין מרגיש מחובר לקבוצה הזו. אני עדיין מרגיש כאילו אני במועדון, אתה מבין? אני מדבר איתם כל הזמן. כל יום אני מדבר עם מישהו. היום, למשל, דיברתי עם שון (גולדברג). מה אמרתי לו? אמרתי לו שהוא מכונה. הוא שחקן מדהים".
הבית השני
בתחילת החודש, בדיוק ביום בו ניצחה מכבי חיפה את מכבי תל אביב 0:2, נולדה בתו השנייה של פלאניץ'. "זו היתה מתנה נפלאה", הוא אומר בחיוך, "לנצח את מכבי תל אביב זה תמיד מיוחד בשביל האוהדים שלנו. ואני אוהד עכשיו בעצמי. ראיתי את המשחק וכל כך התרגשתי בשביל דין דוד. הגול השני היה פנומנלי. אני יודע כמה הוא היה צריך את השערים האלה".
דין זה גם השם של התינוקת החדשה?
"(צוחק) לא, בחרנו שם אחר. למרות שגם דין זה שם יפה".
אתה רואה מצב שתחזור בעתיד למכבי חיפה?
"אי אפשר לדעת. למרות שלחיפה (העיר) אני עוד אחזור יחד עם המשפחה שלי, זה ברור. זה הבית השני שלי. לא בטוח שמכבי חיפה תזדקק לשירותים שלי כשחקן כדורגל, אבל אם בעתיד אוכל לעזור בדברים אחרים, כמובן שאשמח. אבל נראה לי שזה עדיין מוקדם".
