Shocking4U אמר:
שואל פה את רק מי שבאמת ראה יותר ממשחק שניים של הנוער תחתיו:
איך הכדורגל היה? מה הקבוצה ניסתה להשיג מבחינת סגנון משחק? הוא ידע להגיב טוב במהלך משחק להתפתחויות? חילופים טובים? הקבוצה הגיעה טקטית מוכנה לרוב המשחקים? הוא מקובע או יודע לשנות. אשמח לתשובות.
צפיתי ברוב המשחקים ששודרו של הנוער העונה.
בעיקרון התובנות המרכזיות היו כאלה:
1. מבחינת מערך, דגו התחיל את העונה במערך סטנדרטי של 4-3-3, אבל אחרי שהקבוצה התקשתה יחסית הגנתית והייתה חדירה למתפרצות בתחילת העונה, עבר להסתמך רוב הזמן על מערך של 3-5-2.
2. העקרונות המנחים של הקבוצה היו לחץ גבוה מאוד אחרי איבוד כדור ויציאה סופר מהירה קדימה, כשליאם חרמש היה זה שאחראי לחפות בחוכמה על יתר השחקנים שלוחצים.
מחוץ למשחק הלחץ, הקבוצה הסתמכה המון על בנייה מסודרת של התקפות מההגנה, כשהקשרים היו משחקים יחסית גבוה (בייחוד בן שימול והקשר המתחלף ששיחק לידו) כדי להשיג יתרון התקפי. מאוד מזכיר בהקשר הזה את הסגנון של בכר.
3. הקבוצה הייתה מאוד התקפית, תמיד חיפשה להבקיע עוד ועוד. סיימה לדעתי כהתקפה הטובה בליגה בפער. זה בא על חשבון ההגנה, שהיו לה פאלטות לאורך השנה (לדעתי זה נובע גם מהעובדה שליסאב עיסאת פשוט בלם לא מספיק טוב, וטעויות שלו הפילו את ההגנה).
4. לגבי תגובות של דגו והתאמות - אני חושב שהוא עשה התאמות מאוד טובות בין משחקים. למשל המעבר ל5 בהגנה שינה מאוד את אופי העונה שלנו. הוא גם ידע לקחת את פיינגולד ולהפוך אותו לתקופה מסוימת לבלם שלישי מימין במערך הזה שיוצא לתמוך בהתקפה כשצריך.
בצמפיונס הקבוצה הגיע מוכנה ליריבות ברוב המשחקים מבחינה טקטית.
היה רחוק מאוד מלהיות מקובע בגישה שלו למשחקים.
תגובות במהלך המשחק היו משמעותית פחות טובות. לא זוכר שהיה משחק במהלך העונה שבו אפשר לומר שהשינויים של דגו עשו הבדל משמעותי.
5. דגו שם דגש מאוד גדול על פיתוח אישי של שחקנים לאורך העונה. יש שחקנים שעשו תחתיו קפיצה משמעותית, כי הוא אתגר אותם להתאים את המשחק שלהם לנסיבות משתנות.
פיינגולד שיחק בכמה עמדות לאורך העונה, חלאילי עבר משחקן שמסתמך נטו על פיזיות לשחקן הרבה יותר תכליתי שגם נכנס מקו שני. שיבלי תחתיו השתדרג מאוד, גם בן שימול. שחקנים שלא באו עם הייפ ענק לעונה.
מוזמן לבקש הרחבות, אני שמח לדבר יותר תכלס על מה דגו אשכרה עשה