כל האנשים שאמרת כולל קר כולם שחקני עבר ענקיים והיסטוריים שכל שחקן בענף יש לו יראת כבוד כלפיהם על מה שהם עשו בכדורגל ובמיוחד בקבוצות שהם באים לאמן וגם זה עדיין לא ערובה להצלחה (ראובן עטר או בנאדו כדוגמא). רוב הדוגמאות האלה זה גם אנשים שלא נכשלו לפני זה, בטח שלא בכמה מקומות כמו דגו.Judokan אמר:KevinDurant אמר:עברו יומיים מאז שזה דובר לראשונה ואני עדיין לא מצליח לעכל את הסיפור הזה ולמצוא לו אח ורע בכדורגל.
לא פפ, לא צ'אבי, לא זידאן, לא נגלסמן ולא אלוהים יודע מי ממציאים כדי לנסות להקביל לסיטואציה
פשוט לא מצליח לעכל ולהבין מה עבר עליהם שהם קיבלו את ההחלטה הזאת ואיך לא רעדה להם היד שהם החתימו אותו לתפקיד.
תן לו להיות עוזר שנה בבוגרים עם מאמן זר, שילמד, ייראה, משהו.
1. פירלו כמאמן יובנטוס אחרי פחות מעונה כמאמן נוער (וכישלון).
2. זידאן ממונה למאמן בריאל אחרי שנתיים בקסטיליה (ומטיס אותם בענק למעלה).
3. צ'אבי מקבל את ברצלונה עם רקורד של מאמן לא כזה מצליח בקטאר (לדעתי אפילו לא לקח תואר) - ומצליח בענק.
4. בנאדו ממונה לתפקיד מאמן הבוגרת אצלנו אחרי 9(!) משחקים כמאמן נוער.
5. גאטוזו נכשל בסיון, פאלרמו וofi כרתים, ממונה לנוער של מילאן ומוקפץ משם לבוגרת.
קח דוגמה מענף אחר - סטיב קר, עם 0 ניסיון באימון, ממונה לתפקיד בגולדן סטייט, אחרי שהניסיון המקצועי שלו מסתכם בלהיות פרשן.
בוא תסביר לי איך נניח, בנאדו, הוא מינוי פחות הזוי. או גאטוסו.
אז כן, כל הרשימה שהבאתי היא של שחקני עבר. אבל זה לא שלשחקן עבר יש יתרון כלשהו כמאמן מתחיל בקבוצה גדולה.
קבוצות לוקחות הימורים במינויים שלהם. המשותף להרבה מהמקרים האלה הוא שמישהו ממש ממש בטוח שהבן אדם שאותו הוא ממנה הוא סופר נכון לתפקיד כי הוא מבין את הDNA של המועדון. ולפעמים, כמו אצל צ'אבי וזידאן, התחושה הזו מתבררת להיות ממש נכונה.
על דגו יש גם את התווית של המאמן שנכשל וירד לנוער וגם של שחקן בינוני שלא עשה כלום בקריירה שלו ונכנס לחדר הלבשה של טורפים מפוצץ באגו שיכולים לאכול אותו ברגע בלי למצמץ